#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה תנאי הוא יכול לומר שביתתי במקום פלוני? ומאי הא דתנן ""חשכה לו.""?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הדין כשאחד מכיר מקום השביתה והאחר לא ?</p>"	"רבא אמר דהוא רק כשיכול בריצה להגיע למקום השביתה.<p></p><p dir=""rtl"">והא דתנן דחשכה, היינו להגיע לביתו. או להגיע למקום השביתה שלא במרוצה.</p><p dir=""rtl"">ואם אחד מכיר, הביא רבה ברייתא דשאינו מכיר מוסר לו שביתתו. [ואמר לה בשם ר' יוסי, אך אמרו דאינו כן, ורק אמר כן שיקבל רב יוסף, משום דר' יוסי נימוקו עמו].</p>"	<br/>עירובין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה המקור בפסוק לאלפיים אמה דתחומין של שבת (ומניין שלא אלף) ?</p><p dir='rtl'>והאם הם עם אלכסונן, ומה המקור ?	ג&quot;ש אל יצא איש ממקומו, (מקום, ניסה, גבול, חוץ), מ'ומדותם מחוץ לעיר וכו' אלפים באמה.</p><p dir='rtl'>ואין לומדים מ&quot;מקיר העיר וחצה אלף אמה.&quot; דלומדים חוץ מחוץ ולא מחוצה, ואע&quot;ג דילפינן מ&quot;ושב הכהן.&quot; מ&quot;מ היכא דאיכא דדמי, מדדמי ילפינן.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ח בן אנטיגנוס עגולות, דדריש &quot;וזה יהיה&quot; שרק זה, אבל בשבת עגולות. לרבנן יש גם אלכסון, דדרשינן כזה יהיה כל שובתי שבת.	<br/>עירובין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משערים אלכסון לשיעור העברת ד&quot;א ברה&quot;ר, או לשיעור עמוד ברה&quot;ר ?	כן. [לרבנן דגם באלפיים אמה משערים אלכסון]. דדרשינן &quot;כזה יהיו כל שובתי שבת.&quot;	<br/>עירובין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נטמא הבית בנגעים ע""י חזרת הנגע, ומנ""ל?"	אם חזר שבוע אחר שקצה וטח, ואף בלא פשיון.</p><p dir='rtl'>ודווקא בחזר אחר שבוע ולא בו ביום, ואף כשהיתה הקיצה וטיחה בשבוע שני (אחר הסגר) אינו טמא אלא בחוזר אחר שבוע.</p><p dir='rtl'>וילפינן לה בג&quot;ש מנגעי בגדים, ובג&quot;ש ושב הכהן ובא הכהן.	<br/>עירובין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן מערבים עשיר ועני, לר&quot;מ ור' יהודה, לר&quot;נ ורב חסדא ?</p><p dir='rtl'>ומאיזה ברייתא ומשנה סייעו דברי ר&quot;נ ?	לר&quot;נ: המח' באומר שביתתי במקומי, דלר&quot;מ רק בעני, ולר' יהודה גם בעשיר דזה עיקר עירוב. אבל בשביתתי במקום פלוני לכו&quot;ע ל&quot;מ אלא בעני.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ח: המח' באומר שביתתי במקום פלוני, דלר&quot;מ רק בעני, ולר' יהודה גם בעשיר. אבל באומר שביתתי במקומי לכו&quot;ע מהני גם בעשיר.</p><p dir='rtl'>בברייתא מפורש כר&quot;נ דפליגי בעירוב ברגליו. וכן מוכח במתני' דהחזירו חבירו, דאמרינן דלו מהני ולאנשי עירו לא דהם עשירים והוא כעני, ואע&quot;ג דר' יהודה היא. אלמא דמקום פלוני אף לר' יהודה ל&quot;מ בעשיר.	<br/>עירובין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי קרוי עשיר ועני לעניין עירוב ברגליו? (רש""י)."	"מי שבדרך ואין עמו ב' סעודות עני, אף שיש בביתו.<p></p><p dir=""rtl"">ועני המצוי בביתו ויש לו שם ב' סעודות נקרא עשיר.</p>"	<br/>עירובין דף נא		
